התחלות ישנות

בחודש אלול ו/או ספטמבר שומעים הרבה על "התחלות חדשות". שנת לימודים נפתחת, גשם ראשון יורד ושושנים פורחות אצל בעלי הגינות. "התחלה חדשה" היא, כמובן, יתירות - המילה "התחלה" כבר כוללת במשמעותה את החידוש, ולכן המילה החדשה מיותרת בדיוק כמו המילה השנייה בביטויים "בואי הנה", "פרקטיקום מעשי" ו-"למורשים בלבד".

ואכן, לכל המילים האלה יש את אותה מידת מיותרות - והיא שאינן מיותרות כלל וכלל. לכל מילה, הגה, עצירה או מחווה בשפה שלנו יש משמעות, מכיוון שהשפה היא כלי התחבורה שמשנע משמעויות ממקום למקום, ואם יש יתירות כדאי לברר מה מקורה, אך אפשרי בהחלט להתעלם ממנה לחלוטין - בהתאם למצב הרוח.

במקרה של "התחלה חדשה", המטרה של היתירות היא להסוות את השימוש באמצעי ספרותי אחר - אוקסימרון.

שהרי קשה מאוד למצוא התחלות חדשות באמת. אל שנת הלימודים שנפתחת מגיעים תלמידות ותלמידים שהם עולם ומלואו ועם סיפורים ומטענים שהולכים אחורה לדורי דורות. השושנה הפורחת לא יכלה להתקיים בלי השושנה שלפניה, ובנוגע לבעלי הגינות - השתיקה יפה להם. טיפות הגשם הראשון כבר ירדו בסערה אל הקרקע ועלו השמימה אינספור פעמים, וסביר להניח שבעברן כבר שתו אותן שנים-שלושה דינוזאורים.

אך כמו שהנסיך הקטן הקדיש זמנו לשושנה שלו והפך אותה לחשובה, כך גם אני מצאתי טיפת גשם אחת להקדיש לה את זמני - טִפִּית בַּת בּוּעִית בַּת שׁוּנִית פֶּנְטָסוּלָה. ואני מאחל שההתחלה שלי איתה תהיה הכי ישנה שאפשר - שתכיל בתוכה את מה שהבאתי איתי, ושהיא הביאה איתה.

שנה טובה :)